רמדסיביר מהווה אחת האפשרויות הטובות ביותר לטיפול במטופלים עם אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית עקב תחלואה במחלת הקורונה. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של רמדסיביר על מצב דלקתי והיפוקסי במטופלים עם COVID-19 בדרגה בינונית עד חמורה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר זה החוקרים גייסו באופן רטרוספקטיבי 112 נבדקים שאושפזו עקב דלקת ריאות על רקע קורונה, אשר נזקקו לטיפול עם חמצן בזרימה נמוכה. 57 מהם קיבלו טיפול עם רמדסיביר נוסף על הטיפול המקובל (Standard of Care - SoC) ו-55 קיבלו טיפול SoC בלבד. הנבדקים בשתי הקבוצות היו דומים מבחינה דמוגרפית וקלינית.
בניתוח הנתונים החוקרים בחנו את השינויים בסמנים להיפוקסמיה ודלקת מיום האשפוז (יום 0) ועד היום החמישי לטיפול (יום 5), וכן את המהלך הקליני של המחלה. תוצאות המחקר הדגימו כי בין יום 0 ליום 5 נרשמה עליה ביחס בין הלחץ החלקי של חמצן בעורקים אל שיעור החמצן הנשאף (P/F) משיעור ממוצע של 222±62 ועד 274±97 (p<0.0001) בקבוצת הנבדקים שטופלו עם רמדסיביר. לעומת זאת בקבוצת הטיפול לפי SoC בלבד נצפתה ירידה ב-P/F משיעור ממוצע של 223±62 ועד 183±76 (p<0.05). בקבוצת הטיפול עם רמדסיביר נצפתה ירידה בריכוז אינטרלוקין 6 (IL-6) בין היום הראשון ועד היום החמישי לטיפול (45.9 ועד 17.5 פיקוגרם/מ"ל; p<0.05), אך לא בקבוצת הטיפול לפי SoC. טיפול עם רמדסיביר גם הביא לירידה בצורך לתמיכה נשימתית ובמשך האשפוז.
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול עם רמדסיביר, בהשוואה לטיפול השגרתי המקובל, משפר את מצב ההיפוקסמיה והדלקת ומביא למהלך טוב יותר של המחלה עבור חולים עם קורונה בדרגה בינונית עד חמורה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
