חדשות

מחקר ישראלי חדש מצא שקנאביס יעיל נגד מחלת מפרקים ניוונית

נמצא כי מתן סיסטמי או תוך-מפרקי של תרכובות קנאבינואידית בשם HU308, היטיבה עם מבנה המפרק והורידה את סף הכאב המקומי, ביחס לבעלי החיים שטופלו בניסוי בפלסבו

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית והוצג היום (ב') לראשונה בכנס בינלאומי העלה כי קנאביס יעיל נגד מחלת מפרקים ניוונית כרונית. הכנס התקיים במרכז הקונגרסים הבינלאומי בבנייני האומה בירושלים, בשיתוף המרכז הרב תחומי לחקר הקנאבינואידים (MCCR) של האוניברסיטה העברית, הרשות לפיתוח ירושלים (JCVB) ואיגוד ה-ICRS. דו"ח המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.

מחלת אוסטיאו-ארתריטיס – מחלת הפרקים הניוונית הכרונית, שכיחה מאד והיא מאופיינת בהרס הסחוס המפרקי. שחיקת המפרק לאורך החיים, השמנת יתר ופציעות של המפרק מהוות גורם סיכון להתפתחות המחלה.

בכנס נמסר שכיום מאובחנים באוסטיאו-ארתריטיס כ-10% מהגברים ו-20% מהנשים מעל גיל 60 בעולם ובהתחשב בתוחלת החיים ההולכת ועולה והדיאטה המערבית, שכיחות המחלה צפויה לעלות בשנים הבאות.

כ-200 מיליון אנשים סובלים ברחבי העולם מהמחלה הזו בדרגות חומרה שונות. בדרך כלל אנשים הסובלים מאוסטיאו-ארתריטיס מגיעים למרפאה בשלביה האחרונים של המחלה כאשר הנזק למפרק משמעותי, נצפה ברנטגן ונגרם כאב מקומי וקושי משמעותי בתנועה.

כיום, אין טיפול לסובלים מאוסטיאו-ארתריטיס מלבד החלפת המפרק בניתוח להשתלת פרוטזה מטיטניום. למרות שהחלפת מפרק הוא ניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים, נדרשת החלמה ארוכה. כמו כן קיימת בעיה של מוגבלות באורך החיים של הפרוטזה – כ-20 שנה, ואז יש לא אחת צורך בניתוח החלפה חוזר.

במטרה למצוא מזור למחלה האוסטיאו-ארתריטיס, בחן עידן כרמון (DMD-PhD) החוקר את השפעתם של תרכיבים כימיים בעלי דמיון רב לקנאבינואידים, המיוצרים בימים אלה במעבדתו של פרופ' רפי משולם. המחקר בוצע במעבדה לחקר הסחוס בראשות פרופ' מונה דביר-גינזברג. נעשתה בדיקה על מודל עכבר כדי לברר כיצד משפיעים המרכיבים הקנאבינואידים הללו על שמירת מבנה המפרק.

בשני מודלים שונים שנבחנו בעכברים, הביאו להתפתחות אוסטיאו-ארתריטיס בעקבות הזדקנות או לאחר ניתוח פוסט-טראומטי, ונמצא כי מתן סיסטמי או תוך-מפרקי של תרכובות קנאבינואידית בשם HU308, היטיבה עם מבנה המפרק והורידה את סף הכאב המקומי, ביחס לבעלי החיים שטופלו בניסוי בפלסבו.

למעשה, נראה שמתן תרכובות אלו מנע יצירה של אוסטיאופיטים – ה"קוצים" הגרמיים שמופעים במחלה ומגבילים את התנועה. כמו כן, רקמת הסחוס נצפתה עשירה במטריצה ייחודית השומרת עליה ועל יכולת בלימת הזעזועים שזה אחד מתפקידי הסחוס המפרקי.

מאחר שכיום אין תרופה המונעת את התפתחות המחלה בבני אדם – תוצאות המחקר הוצגו כמעלות תקוה שזו תהווה גישה חדשנית למניעתה על ידי הזרקה מקומית. "אנחנו מקווים שתוצרי המחקר יפורסמו בקרוב ויהוו תשתית למחקר קליני בבני אדם שיוביל למתן מזור למחלה שכיחה זו", ציינו עידן כרמון ופרופ' מונה דביר-גינזברג.

HU308 היא תרכובת שיוצרה לראשונה במעבדתו של פרופ' משולם – החוקר הראשון בעולם שבודד עוד בשנות ה-60 את החומרים הפעילים של צמח הקנאביס. הוא חתן פרס ישראל לשנת 2000 בחקר הכימיה. ב-1999 התגלתה תרכובת זאת כסלקטיבית לקולטן CB2 ללא השפעות פסיכו-אקטיביות. בשל התכונה הזו, ה-HU308 מאוד אטרקטיבי כאנטגוניסט קנאבינואידי, כלומר נקשר לקולטן ומפעיל אותו, מה שיכול לפעול ברקמות פריפריאליות למערכת העצבים המרכזית כגון עצם, מפרק והמערכת החיסונית ובסופו של דבר למנוע מחלות דלקתיות.

בכנס, שיימשך עד ה-24 בחודש, יוצגו מחקרים נוספים והוא צפוי למשוך אליו כ-800 רופאים, חוקרים ומומחים אחרים המתעניינים בנושא השימוש בקנאביס רפואי מכל העולם.

נושאים קשורים:  חדשות,  דלקת מפרקים ניוונית,  סחוס,  קנאביס,  האוניברסיטה העברית
תגובות